החלטה בתיק עמ"ת 226-01-13

ערר שהוגש על ידי המדינה על החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופט מזרחי), במסגרתה הורה על שחרורו של המשיב למעצר בית לילי משעה 22:00 ועד לשעה 07:00 בפיקוחה של אמו. כן נקבע כי יוכל לצאת לעבודה בחנות "סרף סיטי" בקניון רוטשילד בראשון לציון בפיקוח מר רונן מלכה.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון המייחס לו עבירות של איומים ותקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות אותן ביצע כלפי בת זוגו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה העוררת להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בדיון שהתקיים ביום 10.12.12 נדונו המסכת הראייתית ועילת המעצר , ב"כ המשיב טען כנגד קיומה של תשתית ראייתית ובית משפט קמא קבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו של המשיב, חרף קיומם של כשלים חקירתיים שמקומם להתברר בהליך העיקרי והורה על קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

ביום 31.12.12 התקיים דיון נוסף לאחר שהוגש תסקיר אשר הצביע על סיכון להמשך אלימות במערכת הזוגית, על התנהלות המשיב על פי דפוסים שוליים, אימפולסיביות שתקשה על עמידה בתנאים מגבילים לאורך זמן ותלות הדדית בין המתלוננת למשיב אשר תקשה לשמור על הרחקה. אמו של המשיב נבחנה על ידי שירות המבחן ונקבע כי אינה מתאימה לפקח עליו.

במהלך הדיון בפני כבוד השופט מזרחי השמיע ב"כ המשיב הקלטה בה נטען כי המתלוננת אמרה לחברו של המשיב כי אם לא יהיה איתה היא תסבכו. לאור הקלטה זו והכשלים החקירתיים קבע כבוד השופט מזרחי כי הקלטה זו תומכת בטענות המשיב, מכרסמת בראיות התביעה באופן משמעותי עד כדי הפיכתה לתשתית ראייתית "חלולה" והורה על שחרורו של המשיב כאמור.

טענות העוררת:

לטענת העוררת שגה בימ"ש קמא משקבע כי הקלטת שהושמעה בבית המשפט מכרסמת באופן מהותי בתשתית הראייתית והתעלם ממכלול החומר הראייתי המצוי בתיק, כפי שפורט בערר, כי שגה בית משפט קמא שעה שהתייחס להקלטה מבלי לבצע פעולות חקירה נדרשות במצב דברים זה והפנתה למכתב שנכתב על ידי אם המתלוננת ונשלח ללשכת התביעות ולפיו המשיב מתקשר למתלוננת, מאיים עליה ואין זו הפעם הראשונה בה היא סובלת מנחת זרועו. עוד טענה כי שגה בית משפט קמא משלא התייחס למסוכנות העולה מתסקיר שירות המבחן, עת שחרר את המשיב לבית אמו שעה ששירות המבחן פסלה מלשמש כמפקחת ולאור כל האמור עתרה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

טענות ב"כ המשיב:

לטענת ב"כ המשיב, קובץ השמע נמצא ברשותו בהודעה שהועברה עליו באמצעות מייל על ידי חבר של המשיב, מר שלום חובשי.

לטענתו, לא קיימת עליו חובה להעביר את הקובץ המקורי לידי העוררת, ואם ברצון העוררת לחקור היא יכולה לחקור את מר שלום חובשי.

אין המדובר במתלוננת הרוצה לסבך את המשיב אלא במתלוננת שהמניע שלה עולה מתסקיר שירות המבחן, מתלוננת התלויה במשיב, אובססיבית לגביו, שזו לא הפעם הראשונה שהיא מתלוננת על המשיב, אלא השלישית.

פעמיים בעבר היא הגישה תלונה על תקיפות ואיומים ולאחר מכן הגיעה לתחנת המשטרה וביטלה את התלונה.

המשיב הלך למשטרה להגיש תלונה, והמתלוננת היא אשר חייגה אל המשיב ממספר טלפון שהוא לא מכיר. בשיחה הראשונה הוא ענה , לאחר מכן היו 4-3 שיחות שלא נענו ולאחר מכן הודעת SMSבה נכתב: "אם תסבך אותי אני אספר כל מה שאתה עושה".

כנגד המתלוננת מתנהל כיום תיק על תקיפת שוטרים, היא ריצתה שתי תקופות במעון לנערות עברייניות "צופיה", ויש לשער שלמתלוננת זו יש חשש ממשי לבוא היום ולומר בפה מלא שיקרתי מאחר והיא אינה רוצה שיעזוב אותה, היא מפחדת מפתיחת תיק פלילי כנגדה ומעירוב גורמי הרווחה לגבי התינוק שלה בן הארבעה חודשים.

ביום 31/12/12 בית המשפט נחשף לאותה הקלטה, שלא מותירה מקום לספק.

זוהי הקלטה של שיחת חולין ,כאשר מר חובשי שאל את המתלוננת  על האירוע היא מספרת על כך שהיה ויכוח כמו תמיד ושהם דחפו אחד את השני.

כשזו התשתית הראייתית לא שולחים אדם למעצר לחודשים ארוכים, גם אם יש לחובתו עבר פלילי וגם אם שירות המבחן חושב את שחושב.

החלטת בית משפט קמא  נכונה ומאוזנת ואין להתערב בה.